איתן הסיע בבוקר הטבח את ידידתו לקיבוץ בארי. כשכבר היה בדרך חזרה, התקשר לאחותו סיגלית, סיפר לה על הטילים ואמר שהוא מפחד. "פתאום שמעתי אותו אומר 'אוי ואבוי', ואז שמעתי קריאת 'אללה אכבר'", אמרה. לאחר אותה שיחה עם אחיה שנקטעה בפתאומיות, סיגלית נאלצה לשבת בשקט ולשמוע במשך שלוש שעות את המחבלים נוסעים ברכבו.

"שמענו יריות והמון צעקות בערבית", אמר בנו, שחר לוי. "ממה שתרגמו לנו, המחבלים צעקו לו 'תצא מהאוטו'. שמענו צרורות ירי ". לדברי סיגלית, בשלב מסוים "הקול של איתן כבר נעלם, ואני נקרעת".

אחרי 63 ימים שבהם קיוו לשובו, התבשרו בני המשפחה כי לפי המידע המודיעיני שבידי צה"ל, הוא אינו בין החיים - וגופתו מוחזקת בעזה. בטקס לאחר הבשורה הקשה אמר שחר: "אני רוצה שתדע שכשאתחתן ואביא ילדים, אם יהיה לי בן, הוא ייקרא על שמך. אני מפורק, כאילו ירו לי ישר בלב. אני יודע כמה שמחת שיש לי בת זוג, וכמה אמרת שאתה מחכה שאני אתחתן. אני אגשים לך את החלום הזה ואני יודע שאתה תלווה אותי בחופה שלי בלב ובנפש״.

‍